איזון בין הבית לקריירה והצלחה בחיים

פרק א'

המיתוס הלקוי.

הדעה והאמונה הרווחת והמקובלת אומרת "תשקיע יותר, תצליח יותר" ואני אומרת "תאזן יותר תצליח יותר". החברה בארץ  ובעולם מתגמלת "משקיענים", מקומות העבודה מעודדים, מסמנים ומתגמלים את אלה ש"נושמים, אוכלים וחיים" עבודה, הם ה"עובדים המצטיינים". בארץ, בשרות הצבאי, שהוא שלב מאוד חשוב בחיי החיברות, מעודדים ומתגמלים משקיענים- "מורעלים". האמונה בדעה ובגישה הזו הושרשה ומושרשת בנו כל כך חזק, בכל צעד, ומשפיעה על חיינו המשפחתיים כילדים, כבוגרים וכהורים. אין פלא שעובדים/ות רבים/ות נשארים שעות נוספות רבות במקום העבודה, לוקחים וממשיכים אותה בבית במחשב, בנייד וכדו' עד השעות הקטנות של הלילה.אולם בחברה מודרנית דעה ואמונה זו היא בעייתית ביותר ומתעלמת מהקושי שיש בה, כאשר יש ריבוי תפקידים: בן/ת, אב/ם, בעל/אשה, עובד/ת, חבר/ה ועוד. היא יוצרת מערכת לחצים קשה הגורמת לאדם לפעול כעיוור. מתוך רצון להשתחרר מהלחצים, ולא מתוך שקול דעת ואיזון, בין הבית לקריירה והתפקידים השונים שיש לו. הלחצים בהם אנו נתונים והעיוורון גורם לכך שאיננו עוצרים ולו לרגע אחד, כדי לבחון: את מי אמירה זו באמת משרתת: אותנו, את המעסיק?  והאם היא בכלל משרתת משהו?

ההיסטוריה התעסוקתית עברה ועדיין עוברת תהפוכות מרובות, אבל ישנם דברים שלא השתנו בהרבה ואלו הן המטרות.  מתקופת העבדות ועד לתקופתנו מטרת בעל העסק תמיד הייתה אחת- להשקיע פחות ולהרוויח כמה שיותר. לכן זה אך טבעי שינסה למקסם כמה שיותר את רווחיו הכספיים, הרעיוניים, כי זהו בסיס מטרת קיומו. לעומתו העובד– בא לבצע עבודה שהוא מוכשר לה, במטרה לקבל שכר הוגן, להשיג פרנסה שתספק לו צרכים חומריים, אבל גם תסייע לו בהגשמת צרכיו הרגשיים. מחקרים רבים מצביעים על כך שהעבודה בחברה המודרנית, ממלאת תפקיד מרכזי, בסיסי ומכריע בחיי העובד, לא רק בצד החומרי. אלא גם לגבי יכולתו להשיג זהות, סטאטוס, תחושת הישג וערך עצמי, ופעילות גומלין חברתית. לצערנו נראה ששוק העבודה, לעיתים, שוגה ומשתמש בעובדה זו כדי ליוצר תלות כלכלית ורגשית של העובד במקום העבודה. לא מתחשב בצרכיו המשפחתיים של העובד, מותיר את המשפחה חסרת כוחות להתמודד מולו ובכך תורם ואולי אף יוצר חוסר איזון בין הבית לקריירה של העובד.

מערכת היחסים בין עובד למעביד, היא מערכת יחסים שיש בה תלות הדדית כלכלית ורגשית רבה מאוד, אבל גם משחק כוחות לא קטן ומתח רב. מחד שני הצדדים זקוקים זה לזה כדי להתקיים ולהשיג את מטרותיהם, מאידך הרווח של האחד עלול לבוא על חשבון השני. לכן את מערכת היחסים המורכבת הזו על שני הצדדים לנהל בחוכמה, לטובת שני הצדדים.

כל עוד המעסיק יראה באיזון בין הקריירה לבית, גורם מתחרה ומפריע הוא ידאג "להילחם" בכך, אם בעצמו ואם באמצעות צוות מקצועי גדול ובדרכים שונות ורבות. דרך קביעת כללי וחוזה העבודה, תנאי העבודה, קביעת נורמות עבודה וסנקציות פורמאליות ובלתי פורמאליות המתאימות לו ועד לגרוע מכל האיום בפיטורים. לאורך השנים אנו רואים יותר ויותר מעסיקים,  שמחתימים עובדים על "חוזה אישי" האוסר עליהם להתאגד. כך נותרים עובדים רבים, במשחק כוחות זה, מול המעסיק, נתונים לחסדיו, ליושרו ואמינותו בהתמודדותם עם איזון בית הבית לקריירה .

לכן מאוד חשוב שהעובד ידאג לצרכיו ויבחן כל העת האם וכמה התנאים במקום העבודה אכן משרתים את מטרותיו. על מנת  שיוכל לבחון נכון את הדברים עליו ראשית לקבוע מהן מטרותיו ומהו מכלול הדברים החשובים לו.

התשובה שלרוב מתקבלת הינה שהמטרה היא – להצליח בחיים: התקדמות מקצועית ותעסוקתית, הכנסה טובה, נכסים: רכב, בית (בלי משכנתא אם אפשר).  יחד עם שותפות מלאה בחוויות גידול הילדים ובטיפוח המשפחה, זמן פנוי לבילויים עם משפחה, ילדים, בן/ת הזוג, וגם לתחביבים וחברים, זוגיות טובה, תמיכה הדדית ואוירה משפחתית טובה.

כיצד משיגים זאת ומי אחראי לזה ?

אין ספק שהמצב הטוב ביותר לו מקום העבודה היה משלב ידיים וביחד עם העובד דואג לכך שהעובד אכן ישיג את מטרותיו,  בדיוק כמו שהעובד דואג ופועל להשגת מטרות המעסיק. בשנים האחרונות יותר ויותר מחקרים מצביעים על החשיבות הרבה שיש בכך, לא רק לעובד ומשפחתו, אלא גם לרמת ואיכות השקעת העובד בעבודתו. התמיכה המשותפת של המשפחה  והמעסיק, הדינמיקה החיובית בין המשפחה למקום העבודה, מובילה לחוזק האנושי, לתחושת אנרגיה חיובית אשר מושקעת גם לצמיחה בעבודה.  אולם לעיתים קרובות, בתוך המתח הקיים במקומות העבודה למען מקסום רווחים, המעסיקים, במקום לשתף פעולה עם העובד, נאבקים על זמנו וליבו של העובד מול ונגד המשפחה. הם מספקים לו חדר כושר בעבודה, ערבי גיבוש של העובדים בלבד, השתלמויות מקצועיות בסופי שבוע. פעילות ה"קונה" את העובד ואת זמנו הפנוי ומרחיקה אותו עוד יותר ממשפחתו. השדר שמעסיקים מעבירים הוא שמי שרוצה להצליח בשוק העבודה חייב להתמקד במטרה אחת בלבד- בקריירה- ולהוציא מעצמו את האחריות האקטיבית למשפחה. עד אשר תפיסה זו של המעסיקים ומצב זה ישתנה במקומות העבודה, על העובדים לדאוג בעצמם לאזון בין העבודה לבית, להקדשת זמן, מעורבות וסיפוק זהה מ/ לעבודה ולמשפחה.

על העובד להיות ערני, לקחת את האחריות ולדאוג להשגת מטרותיו לא רק בעבודה אלא גם במשפחה. עליו להיות ער לכך שהאינטרסים שלו ושל מקום העבודה גם אם בחלקם חופפים, הרי שאינם זהים. עליו לדאוג לאזון בין העבודה ולמשפחה ולהתעלות מעל השדרים והמסרים שאינם משרתים אותו. מחקרים מראים  כי על ידי התנהלות במגוון תפקידים במקביל, כגון עבודה ומשפחה, תוך איזון בניהם, לא רק שהפרט אינו נפגע, אלא הוא מגן על עצמו בפני השפעה שלילית, מקטין קונפליקטים ומשפר את איכות חייו.

בהצלחה!