מאבק הכוחות בין גברים לנשים.

 הארץ והעולם כולו גועש בעקבות קמפיין  'Me too'  נגד הטרדות מיניות, כועסים, למה ידעו ולא אמרו מאומה? אכן, יודעים אבל לא מודעים לחומרת המעשה, הם מבולבלים.

הבלבול ואי ההבנה נוצרים בעקבות מפגש של שתי תפיסות חברתיות מנוגדות:

1. תפיסה אחת נובעת מהיותנו משויכים לחברה פטריארכלית, הדוגלת בשלטון גברי וריכוז הסמכויות בידי הגבר. מחנכת את הגברים מרגע לידתם להאמין בעליונותם ומעמידה לרשותם לשם כך נורמות חברתיות פורמאליות ובלתי פורמאליות. מעודדת אותם להיאבק למען זכויותיהם שכולם יכירו בעליונותם, כאשר האשה אמורה לסור למרותם וכן לטפל בבית ובילדים. את השוני ביחס אל המינים ניתן לראות בכל תהליכי החיברות ולכל אורך החיים. בספרי הילדים וספרי החינוך, בהסללה המקצועית, בחלוקת התפקידים בבית, בעולם העבודה, בקידום, בשכר, ואף ביחס המשפחה, ההורים ובן הזוג.
2. תפיסה שנייה נובעת מהעידן המודרני בו אנו חיים, הבאה לידי ביטוי בחוקים נגד הטרדה מינית והפלייה מגדרית והמקנים שוויון זכויות בין המינים. חוקים אלו מעניקים לגיטימציה לנשים להגן על זכויותיהן בכלל ועל זכותן שלא להיות מוטרדות ומושפלות, בפרט. אולם חוקים אלו אינם מגובים באופן מקיף ומשמעותי בנורמות החברתיות הפורמאליות והבלתי פורמאליות ואף לא באכיפה ובחינוך.

קיום שתי תפיסות המנוגדות זו לזו, בעת ובעונה אחת, ללא הכחדה של המסר הישן יותר, יוצר מסר דואלי, בלתי סימטרי המוביל לבלבול אצל שני בני המין. מחד גברים, לא מבינים מה הנשים רוצות מהם ועל מה שופטים אותם וכועסים עליהם. מאידך נשים, תחושותיהן נעות בין חוסר אמונה ביכולתן, בכישוריהן, בזכיותיהן, לעיתים אף בצדקתן ופוחדות לזעוק את זעקתן. לבין תחושות תסכול וכעס על שאינן מובנות, ועל שהן נלחמות בתחנות רוח ונתונות לחסדי גברים בכל מקום אליו הן מגיעות.

באופן זה שימור החברה הפטריארכלית בעידן המודרני, מוביל לבלבול ומבנה מאבק כוחות מתמיד בין המינים. מאבק המקרין על כל תחומי החיים, במשפחה, בעולם העבודה ובחברה כולה וכולנו יוצאים מופסדים מכך גברים ונשים כאחד.

האירוניה היא שהיום, במאה 21, עתירת הטכנולוגיה והקידמה עדיין נשים וגברים הם קורבנות של חברה פטריארכלית שיוסדה לפני כ- 3,000 שנה!

אין ספק כי הגיע הזמן לבחון את תקפותן של נורמות החברה הפטריארכלית, לעשות שינוי יסודי ומקיף במכלול תחומי החיים ולהתאימן לרוח תקופתנו. ויפה שעה קודם!

אין בכך כדי לנקות מאשמה את המטרידים למיניהם, אלא הפניית תשומת הלב גם לאחריות החברה כולה ושל כל אחד מאתנו. אנשי שררה וחינוך, מעסיקים, חברים ואף הורים, אחים ובני זוג.

כולנו, כל אחד מאתנו יכול וחשוב שיתחיל ויקדם את השינוי המיוחל.

גברים, לשמור על כבודה של כל אשה בכל מקום בחברה, בייחוד במשפחה, בת הזוג, אחות או בת. לעודד, להכיר בכישוריה, לא להפריע לה להתפתח, לעזור ולתמוך בה. להבין כי אין בכך כדי להפחית מכבודם או להוריד מכישוריהם ויכולת התפתחותם, להיפך, אין צורך במאבק כוחות ואין בו כל תועלת. הרווח יהיה של שני בני המין, של כל החברה.

נשים, לא לחכות לגרוע מכל שיתרחש כדי לזעוק, להיות חזקות, להאמין בעצמכן, לדאוג שתמיד בכל מקום ובכל מצב תקבלו את הכבוד והזכויות המגיעות לכן. לדרוש זאת בנועם אך באסרטיביות, בלי לדרוך על האחר אך בלי פחד או נסיגה לאחור, כי אתן שוות.